אכילה רגשית היא אכילה שבבסיס שלה עומד צורך שהוא רגשי, כלומר לא רעב פיזיולוגי, אלא רגש.שיעמום, פחד, כעס וכו'. הרבה פעמים זה יהיה רגש שקשה לנו איתו, רגש שאנחנו מגדירות

עצרי הכול! השבוע גיליתי שערה לבנה, מציצה בין חברותיה שטרם הלבינו. עד עכשיו לא הבחנתי בה. זה גרם לי לעצור מול המראה וממש להסתכל על עצמי, וככה גיליתי עוד 4

"אז מה אם אמצע החורף? אני רוצה ללבוש ביקיני" היא אומרת לי, "זה הכי החלום שלי"."ויש לך בקיני?" אני שואלת אותה."כן"."אז תלבשי אותו" אני מחייכת אליה "והנה, החלום שלך יתגשם".לאט

ואיזה ריח יש לזיכרונות שלך? בכל פעם שהייתי חוזרת מגינת המשחקים, סבתא שלי הייתה מטגנת לי פנקייקים קטנים כאלה, או בלינצ'ס. לפעמים היא הייתה מכינה לי לחם מטוגן ובוזקת עליו

סופסוף התחיל להתקרר פה קצת, ומזג האוויר התחיל להזכיר משהו שמרגיש כמו חורף. בקטנה.. לפעמים כשמדברים על אכילה בחורף יופיע הטיפ של: "אל תאכלי- תשתי במקום, ועדיף משהו חם כי

חלקן פסאודו משימות, כלומר הן מומצאות לגמרי או כמעט לגמרי. יש לי מין קטע כזה, שאני מפציצה את עצמי במשימות כדי שלא יהיה לי שקט. ומצד אחד אני אומרת שאני

לפעמים אנחנו מרגישות גם כל כך אהובות וראויות, וגם כל כך לא,כאילו בו זמנית מתקיימים בתוכנו שני קולות מנוגדים. מצד אחד יש את הילדה הפנימית-זאת שלא מרגישה מספיק ראויה ואהובה,שרוצה

מה מניע אותך – פחד או אהבה?אני מפחדת שאם לא אוכל כמו שצריך ולא אבחר נכון, אני לא אצליח לרדת במשקל. אני אכשל.במקרה הזה הבחירות שלי מונעות מפחד – פחד

בכל אחת מאיתנו מסתתרת ילדה פנימית. שאלו אותה אם היא בטוחה שהיא רוצה עוד עוגה, זאת הילדה שאולי העירו לה שהיא אוכלת יותר מדי, הציעו לה לאכול יותר ירקות כי

הרבה פעמים כששואלים אותי מה אני עושה בקליניקה עם המטופלות, אני מתקשה לענות. אולי זה כי עם כל אחת קורה משהו מעט אחר, ואולי זה כי אני באמת לא יודעת

כועסת? אוכלת!- מהי אכילה רגשית ואיך ניתן להפחית אותה? למה דווקא כשאנחנו חוות רגשות שקשים לנו אנחנו פונות לאוכל? כי כשעולה בנו רגש שקשה לנו, שהוא בלתי נסבל עבורנו, אנחנו

"זו פעם ראשונה בחיים שאני מספרת לדיאטנית שלי מה באמת אני אוכלת" היא אמרה לי. כל כך התרגשתי לשמוע את זה.הבנתי שהצלחנו, יחד, לשים את השיפוטיות ואת הביקורת העצמית שלהבצד.

כל הסודות שלא סיפרו לנו על מרת דיאטה וגברת אהובית. בראש של כל אחת מאיתנו גרה לה מרת דיאטה. שנים היא הייתה השליטה הבלעדית, בכל המחשבות והדפוסים שקשורים לאוכל. מרת

"אמא, אפשר תפוצ'יפס?" הם שואלים אותי, אחרי שאכלו ביצת הפתעה וחטיף שוקולד.נו, ישר קופץ לי הקול של הדיאטנית הקשוחה שאומר: "מה תפוצ'יפס עכשיו? אחרי כל השוקולד הזה הם עוד יאכלו

בחלון הראווה עמדה צנצנת גדולה של משחת נמשים, ,וליד הצנצנת שלט קרטון שעליו כתוב : " סובלים מנמשים?" "לא, אני לא סובלת מנמשים" אמרה בילבי " אבל ילדתי היקרה, כל

שמעת פעם על המונח: דיאטנית קלינית אחרת?לאחרונה שואלות אותי נשים, שקוראות את הדף שלי: "מה זה אומר שאת דיאטנית קלינית אחרת? מה, לא למדת באמת להיות דיאטנית?"אז חשבתי לעצמי שזו

אז תגידי, כמה אני אמורה לשקול?זו שאלה שחוזרת על עצמה אצל מטופלות רבות.האמת? לא יודעת…. אין לי תשובה מספרית.גם לא נראה לי הגיוני שתהיה.בעיני המשקל הנכון הוא משקל שמאפשר לך